80,000 ₪ הוצאות בגין עתירה שנדחתה

80,000 ₪ הוצאות בגין עתירה שנדחתה

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשה לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות שנקבע בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (השופט העמית ג' גינת) בעת"מ 7052-04-18 מיום 17.2.2019, בגדרו נדחתה עתירת המבקשת שהופנתה נגד תנאי "מכרז הסעות" שפורסם על ידי המשיבה 1, המועצה המקומית ירכא (להלן: המועצה), והושתו על המבקשת הוצאות בסך 80,000 ש"ח.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

מספר ימים לאחר פרסום המכרז, ביום 22.3.2018, עתרה המבקשת לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (עת"מ 50374-03-18) למתן צו על תנאי נגד תנאי המכרז, ולמתן צו ביניים שיורה על עיכוב הליכי המכרז עד להכרעה בעתירה.

עוד באותו יום, ולאחר הגשת העתירה, הגישה המבקשת למשיבה 1 הערות והסתייגויות הנוגעות לתנאי המכרז במסגרת "ישיבת הבהרות" שיזמה האחרונה.

ביום 29.3.2018 נמחקה העתירה בהסכמת הצדדים, וזאת לאחר שהמועצה הודיעה כי תמסור את תשובותיה להערות המבקשת "בהקדם האפשרי" ולאחר שהאריכה את המועד האחרון להגשת הצעות במכרז.

אולם, משהחליטה המועצה שלא להיענות להערותיה של המבקשת, הגישה זו האחרונה עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (עת"מ 7052-04-18) לשינוי תנאי המכרז ובצידה בקשה לצו ביניים שיורה על עיכוב הליכי המכרז. במקביל, הגישה המבקשת את הצעתה במסגרת המכרז בכדי לא להחמיץ את המועד האחרון הקבוע לכך במכרז.

בהחלטתו מיום 18.4.2018 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (השופט העמית ג' גינת) את הבקשה לצו ביניים, וקבע כי העתירה תידון לאחר סיום המכרז.

ביום 24.5.2018 התכנסה ועדת המכרזים וקבעה כי הצעת המבקשת אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז. מספר ימים לאחר מכן, הודיע יו"ר המועצה המקומית ירכא כי הצעתה נפסלה וכי המשיבה 2 זכתה במכרז.

בשלב זה, עדכנה המבקשת את בית המשפט בתוצאות המכרז, ותיקנה את עתירתה כך שתופנה הן נגד תנאי המכרז והן נגד תוצאותיו.

בפסק דינו מיום 17.2.2019, דחה כאמור בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (השופט העמית ג' גינת) את העתירה והשית על המבקשת הוצאות בסך של 40,000 ש"ח כלפי כל אחת מהמשיבות, ובסכום כולל של 80,000 ש"ח.

המבקשת הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק הדין, ובצדו הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות שנקבע בו

בבקשתה, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לטענתה, מצבה הכלכלי מאז ההפסד במכרז בכי רע, ותשלום צו ההוצאות עלול להסב לה "נזק בלתי הפיך" ואף עלול "לגרום לקריסתה", כלשונה. עוד טוענת המבקשת כי חיובהּ בתשלום ההוצאות יפגע ביכולתה לשאת בהוצאות הערעור ועל כן "יפגע קשות בזכות של המבקשת לגישה לערכאות משפטיות".

דין הבקשה להידחות.

כידוע, ככלל אין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב פסק הדין שכלפיו הוא מופנה – וזאת, אלא אם המבקש מוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו. בין תנאים אלה מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור נמוכים, הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש חמור יותר – ולהיפך. ואולם, פסק דין המטיל חיוב כספי על המבקש, ובכלל זה חיובי הוצאות, יעוכב רק כאשר "מאזן הנוחות" נוטה באופן ברור לטובתו (עע"מ 478/19 אבו אלזלף נ' אסד (‏17.2.2019)).

בנסיבות העניין, ומבלי להביע עמדה באשר לסיכויי הערעור, בית המשפט העליון לא שוכנע כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח כי "מאזן הנוחות" נוטה באופן מובהק לטובתה.

אמנם, המבקשת תמכה את בקשתה בתצהיר רואה חשבון ממנו עולה כי היא מצויה בחובות וכי חלה ירידה משמעותית בהכנסותיה בחודשים האחרונים. ואולם, אין בכך כדי לתמוך בטענה כי ייגרם לה "נזק בלתי הפיך" כתוצאה מביצוע פסק הדין.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובת המשיבות, אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

שדד תחנת דלק וישב במעצר עד תום ההליכים

שדד תחנת דלק וישב במעצר עד תום ההליכים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה), במ"ת 26205-11-18 מיום 20.1.2019, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; ושינוי זהות של רכב, עבירה לפי סעיף 413ט לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, עובר ליום 29.10.2018 קשר העורר קשר לשדוד את תחנת הדלק "מנטה" הממוקמת בכביש 40 ליד מושב עוזה. יצוין כי כתב האישום הוגש כנגד שני נאשמים נוספים, אשר אינם חלק מערר זה. לפיכך, העובדות הצריכות לענייננו יפורטו ביחס לעורר בלבד.

הנאשמים הצטיידו בחפצים שונים, בין היתר, לקחו לוחיות זיהוי חלופיות לרכב, שקיות בד גדולות ומספריים, הסירו את לוחיות הרישוי שהותקנו על גבי רכב מסוג "מאזדה" השייך לאחד מהם, והתקינו במקומן לוחיות רישוי חלופיות.

ביום 29.10.2018, לפני השעה 03:18, הגיעו הנאשמים לתחנת הדלק ברכב ה"מאזדה". אותה עת, המתלונן עבד כמתדלק בתחנה, ושהה מחוץ לחנות הנוחות שהייתה נעולה. העורר יצא מהרכב רעול פנים, לבוש בכפפות ומצויד בשק ומספריים. הוא הבחין כי דלת חנות הנוחות נעולה, וראה את המתלונן עומד במרחב התחנה. העורר השליך את השק מידיו והחל לרוץ לעבר המתלונן; אחז בצווארו של המתלונן; הצמיד את המספריים לבטנו ודרש ממנו להתקדם לעבר החנות. הנאשמים ניסו לפתוח את דלת החנות, ומשלא הצליחו ביקשו מהמתלונן את המפתחות והוא מסר את הצרור לידיהם. המתלונן נתבקש לפתוח את החנות בעצמו והעורר נכנס עמו לחנות.

אותה עת, התקרבו לתחנה מספר ניידות משטרה אשר קיבלו דיווח על המתרחש. העורר הבחין בניידות, עזב את המתלונן ונכנס לרכב שהחל כבר לנסוע. הניידות כיתרו את הרכב משני צדדיו, והעורר ניסה להימלט מהרכב והחל לרוץ לעבר כביש 40. חרף צעקות השוטרים שהורו לו לעצור – הוא המשיך במנוסתו. לאחר מרדף קצר הוא נעצר. במהלך המרדף אחד מהשוטרים שבר את זרת ידו הימנית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בדיון שנערך ביום 20.1.2019, התמקדו טיעוני בא כוח העורר באפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר. יצוין, כי שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית אחיו בחורה בפיקוחם של מי מאחיו. זאת, בין היתר נוכח התרשמות לקיומה של רמת סיכון להישנות עבירות בתחומים של אלימות ורכוש.

בהחלטתו מיום 20.1.2019 הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, בהיעדר חלופת מעצר מתאימה ש"יש בה להשיג את תכלית המעצר".

על החלטה זו נסב הערר שהוכרע בבית המשפט העליון..

טיעוני העורר התמקדו בכך שבית משפט קמא לא בחן את המלצת שירות המבחן "בעין ביקורתית", וכי עברו הפלילי הנקי צריך להטות את הכף לטובת דחיית המלצת שירות המבחן. עוד נטען כי תסקיר שירות המבחן כלל קביעות עובדתיות שלא פורט הבסיס להן. לגישתו, נקבע כי העורר ניהל חיים נורמטיביים, דבר שבא בסתירה להערכת גורמי הסיכון בעניינו.

בית המשפט העליון ציין, שלא נעלם מעיניו גילו הצעיר של העורר והיעדר עבר פלילי.

עם זאת, ענייננו במעשה שוד ב"רף גבוה" בהינתן שמדובר בשוד מתוכנן מראש, בחבורה, כאשר כל השלושה מגיעים באישון לילה רעולי פנים, במכונית עם לוחית זיהוי מזויפת. העורר נטל חלק עיקרי במעשה השוד כמי שהצמיד מספריים לבטנו של המתלונן. כל אלה מעידים על מסוכנותו של העורר , ולכך יש להוסיף את ניסיון ההימלטות שלו מהשוטרים במהלך מעצרו, מה שמעיד על כך שאין עליו מורא החוק ומורא המשטרה. לאור זאת, ולאור ההמלצה השלילית של שירות המבחן, לא סבר בית המשפט העליון כי בשלה העת לשחרר את העורר לחלופת מעצר או להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני.

מובן כי אין בהחלטה זו כדי לחסום דרכו של העורר בעתיד עם חלוף הזמן, באשר גם חלוף הזמן מהווה שינוי נסיבות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"צ אישר חיוב הגט

בג"צ אישר חיוב הגט

בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום 14.2.2019 ומיום 12.11.2018 בהתאמה, בהן נקבע כי העותר חייב בגט לאשתו.

בין העותר לבין אשתו מתנהל הליך גירושין בבית הדין האזורי בעקבות תביעה שהגישה האישה על רקע התנהלותו של העותר במהלך חיי הנישואין במישור האישי ובמישור הכלכלי וגילויה כי העותר אינו נאמן לה. לאחר שמיעת הצדדים וחקירתם, קבע בית הדין האזורי ביום 12.11.2018 כי "יתכן מאוד שהבעל חפץ היום בשלום בית. ביה"ד מתרשם שהוא מעוניין להמשיך וליהנות מכספי האישה, בפרט מכספים שבאו לה בירושה מהוריה, ובכך להמשיך את מסכת החיים. הוא מצפה שהאישה תמחק את פגעי העבר, כפי שאולי עשתה במהלך הנישואים, כאשר לא היו לה את הכוחות להתמודד מול הבעל. אין ספק שלאור מעשיו, כפי שהתגלו לאשה, וכפי שאף נוכח ביה"ד, צודקת האישה שאינה מעוניינת בשלום בית, לאחר כל מעשיו הנ"ל". לפיכך, הורה בית הדין על חיוב העותר בגט לאשתו, ואף קבע כי בנסיבות העניין, מחמת התנהגותו הבלתי מוסרית של הבעל, "זכאית האישה לכתובתה ולתוספת כתובה", ששיעורם ייקבע בהתדיינות נפרדת בנושא הרכוש.

העותר הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול על החלטת החיוב בגירושין, במסגרתו טען כי בית הדין האזורי נמנע מלדון בבקשתו לשלום בית ולא אפשר לו להביא ראיות לטענותיו. ביום 14.2.2019 דחה בית הדין הרבני הגדול את הערעור, לאחר שהתרשם מעיון בפרוטוקולים ובמסמכים בתיק כי "בית הדין האזורי הקדיש זמן רב לשמיעת טענות הצדדים. לאחר התרשמותו על הקשר בין האיש לנטענת ולפי תגובות הבעל לשאלות לא מצא בית הדין לנכון צורך להביא ראיות נוספות והכריע כי במקרה זה חייב הבעל בגט".

עתה הונחה בפני בג"צ עתירה במסגרתה חוזר העותר על טענותיו שנדחו בבית הדין הרבני הגדול – כי בית הדין האזורי התעלם מבקשתו לשלום בית ואף "לא התייחס לזכותו המהותית של הבעל להביא ראיות מטעמו ולהביא ראיות הזמה".  בנוסף, נטען בעתירה כי בית הדין האזורי פסק בנושא הכתובה מבלי שזו הוצגה לו ובלא שקיים כל דיון בנושא.

בג"צ קבע שדין העתירה להידחות על הסף.

כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים שבהם נפל בהחלטות פגם ממשי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או במקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (בג"ץ 580/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים(31.1.2011); בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (6.4.2006); בג"ץ 5488/18 פלוני נ' פלונית (19.7.2018)). העתירה שלפנינו אינה באה בגדריה של אמת מידה זו. העותר לא הצביע על עילה כלשהי העשויה להצדיק את התערבות בג"צ בהחלטה הפרטנית לחייבו בגט לאשתו, שעל פניה בדין יסודה.

אשר לטענות סביב חיובו של העותר בכתובה, הרי שמדובר בעתירה מוקדמת. כפי שעולה מההחלטות מושא העתירה, מלאכתו של בית הדין האזורי בעניין זה טרם נשלמה, שכן נקבע כי "גובה הכתובה והרכוש ידונו לאחר הגט" (החלטת בית הדין האזורי מיום 6.3.2019). על העותר למצות את ההליכים בבית הדין האזורי עד למתן החלטתו הסופית, אשר תהא נתונה לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול ככל שתקום עילה לכך.

סוף דבר: בג"צ קבע שהעתירה תדחה ושהעותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com