יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

חובת הבנקים לתת שירותים מסויימים / עו"ד נועם קוריס

חובת הבנקים לתת שירותים מסויימים / עו"ד נועם קוריס
2.    סעיף 2 א לחוק הבנקאות קובע, כי:

2(א)  לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1)   קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2)   פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א)   החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב)   הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3)   מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
(4)   (נמחקה);
           אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.
           (ב)  התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
           (ג)   הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
           (ד)  בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.

מציינת שתושבי חוץ שמוציאים מהחשבון מעל 50 אלף דולר מבקשים מהם אישור מס ממדינת המוצא. 
מהו סירוב בלתי סביר? פס"ד חביב שם טוב- יש לבדוק האם מדובר בהלבנת הון,  או טרור- כלומר צריך לברר מי אלה שבאים להפקיד אצלך כספים.  מכיוון שזה עלול לפגוע במוניטין של הבנק ולחשוף אותו לסיכוניים שונים, ואף לפגוע במוניטין של המערכת הבנקאית כולה. לא רוצים לפגוע באמינות של הבנקים.
"מעורבותו של תאגיד בנקאי בהלבנת הון ובמימון טרור עלולה לפגוע בשמו הטוב ובאמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה. ללא בדיקה מעמיקה של זהות הלקוח, עלול התאגיד הבנקאי להיחשף לסיכוני מוניטין, לסיכונים תפעוליים, לסיכונים משפטיים ולסיכונים אחרים.
כללים נאותים לענין הכרת הלקוח מסייעים בהגנה על המוניטין של התאגיד הבנקאי ועל האמינות של המערכת הבנקאית, בכך הם מקטינים את הסיכוי שהתאגיד הבנקאי ייהפך לכלי או לקורבן של פשע וכתוצאה מכך ייפגע". 
(ע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4)397,405).
בנק חייב לספק שירות לחלפנים אם. אל. גי. איי מימון נ' בנק הפועלים
רישיון לניכיון שיקים לא מחייב בנק לנהל חשבון לפריטת שיקים – אימפריה יאסין נ' בנק הפועלים
u     במקרה של חדלות פרעון הנובע מסעיפים 98, 99 לפקודת פשיטת הרגל.
u     בה"פ 011043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק איגוד ישראל בע"מ (מתאריך 23.4.11) הוחלט שיש טעם סביר לסגירת חשבון מקום בו נמצא כי התנהלות בעל החשבון אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 24 להוראות המפקח על הבנקים – ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות).
נטיה לפרש הסעיף כמתייחס לנימוקים כלכליים.
אם יש רק חשד להלבנת הון? לא בטוח שמספיק. היה פס"ד שדיבר על ניכיון צ'קים בדרך לא חוקית לפי הרישיון – אם אתם קונים צ'קים שמועד פרעונם חלף יש חשד סביר להלבנת הון. החשבון לא נסגר, אלא קבע שיכולים לפעול בחשבון רק עפ צ'קים עתידיים. אם היו רוצים מלכתחילה לפתוח יש כאן מעבר לסיכוי סביר והיה ניתן לסרב לפתוח חשבון.
התנהגות אתית, התנהגות לא מוסרית – עולם תחתון – אם לא עולה כדי הלבנת הון, אי אפשר לשלול פתיחת חשבון בנק. במידה ויש חשש סביר שלהעלמת מס אפשרית ניתן לנהוג חצי וחצי-לנהל חשבון בפעילויות מסוימות כן ובפעילויות מסוימות לא. מי שהורשע למשל בפדופיליה – הבנק אינו אוכף מוסר. 
בחוזה רגיל יש את הוראות החוזה. בדר"כ מפעילים את כל הוראות החוזה. בחוזים אחידים אם קיים תנאי מקפח בית המשפט יכול לפסול את התנאי. בדומה, במסגרת חוק הלוואות חוץ בנקאיות – גם אם אין כאן חוזה אחיד יש סמכות חריגה זו לשנות תניא או לבטלו. לא הצדדים לבדם האחריות על שינוי החוזה. חוק הלוואות חוץ אינו מבטל את חוק החוזים אלא בא עם הוראות נוספות. 
יש סמכות מקבילה לבתי דין לחוזים אחידים ולבית המשפט לדון בחוזההתקשרות בין בנק ללקוח. אם הוחלט באחידים שתנאי מסוים אינו מקפח 5 שנים לא ניתן לטעון זאת בשום מקום. 
פקודת פשיטת רגל- נותן לבנק את הזכות לסירוב סביר. המפקח על הבנקים מוציא הוראות איך להתנהל. בפס"ד קפלן נאמר שחשבון שלא עובד על פי נהלי המפקח על הבנקים זה בהחלט סביר לסגור את החשבון וזה יחשב כסירוב סביר.
תהיות לעניין סירוב סביר- מצב כלכלי יכול להשתפר, וזה לא אומר שבהווה הוא לא יעמוד בהתחייבויות שלו. 
הארגון של מערכת הבנקאות- התחיל בשנת 1903 בבנק פלסטינה.
הבנק הוא אישיות משפטית, לכן בנק מסחרי סמכויותיו מוגדרות בסעיף 10 לחוק הבנקאות- שם מפורטים 13 מסמכויות הבנק. 
בנוסף יש את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות- החוק הזה מנסה לדמות עצמו לחוק הבנקאות שירות ללקוח, יש שם הגבלות על ריבית, הגבלות על גובה הריבית לדוגמא בגין פיגורי תשלומים, יש גם הוראות שחוזרות על הוראות מחוק הבנקאות- צריך למסור עותק ללקוח ויש לבצע את העסקה בכתב. 
יש הגבלה על ריבית פיגורים, אם השופט או הרשם רואה שיש הוראה בלתי חוקית לפי סעיף בחוק החוזים האחידים- אפשר לבטל את הסעיף.
אם מכניסים שטר או חוב לפירעון להוצאה לפועל- רשם רשאי יכול לבטל אם מדובר בחשש לסעיף מקפח. 
דיני ראיות- בהלוואות חוץ בנקאיות מתירים עדות בעל פה, בניגוד לחוק הבנקאות ששם מחייבים לגבות מסמך בכתב. 
סמכות הפיקוח של בנק ישראל
בנק ישראל הוקם בשנת 1954. כאשר מטרתו לקדם מטרות בנקאיות. המנהל הוא הנגיד שממונה ע"י נשיא המדינה. 
אם בנק לא מקיים את דרישות המפקח  או יש חשש כזה, המפקח יכול להורות לבנק להימנע מפעולות מסויימות ולהימנע מחלוקת רווחים.

יש גם חברי דריקטוריון שהחוק מונה את הסמכויות שלהם, ואת דרכי פעילותם.  בסוף החוק נאמר שהחוק בא להוסיף על זכויות הבנק ולא לגרוע מהם.

פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)