דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק א'/ עו"ד נועם קוריס
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק א': עקרונות ופרשנות פרק א': עקרונות יסוד מטרת החוק 1 .חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה - )1 )להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; )2 )להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; )3 )לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. חלק א' החלק הראשון מחולק לשני פרקים. הפרק הראשון קובע את עקרונות היסוד שבבסיס החוק ומגדיר את מונחי היסוד שילוו את החוק - "חדלות פירעון" ו"חדל פירעון". הפרק השני הוא פרק ההגדרות המגדיר את שאר המונחים המרכזיים שילוו את החוק. פרק א': עקרונות יסוד סעיף 1 סעיף זה הוא סעיף המטרה של החוק. הסעיף משרטט את היקף תחולתו של החוק ואת המטרות שהוא מבקש להגשים. החייבים שבהם עוסק החוק הליכי חדלות פירעון של יחידים מוסדרים כיום בפקודת פשיטת הרגל, הליכי חדלות פירעון של חברות מוסדרים כיום בפקודת החברות, ואילו הליכי הבראת חברות מוסדרים כיום בחוק החברות. כדי לתת מענה הן לצורך באחידות והן לצורך בהסדרים ייחודיים במקרים המתאימים, מוצע ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תכלול יחידים ותאגידים. במקביל, מוצע לקבוע בתוך אותה מסגרת חקיקתית חלקים ייחודיים שיעסקו בהיבטים הייחודיים הנוגעים לתאגידים וליחידים. עם זאת, החוק המוצע עוסק בחברות ושותפויות בלבד. הליכי חדלות פירעון של תאגידים אחרים דוגמת עמותות, חברות לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות דורשים התאמות ושינויים שיתאימו לתכליות ולמטרות פעולותיהן השונות. הסדרתם של דיני חדלות הפירעון לגבי תאגידים אלה תיעשה בנפרד, על בסיס העקרונות שבהצעת החוק. להשלמת התמונה בעניין זה יש לציין כי סעיף 354 להצעת החוק מאפשר לשר להחיל בצו את הוראות החוק, כולן או חלקן, גם על חבר בני אדם שאינו חברה או שותפות. כמו כן הוראות סדר הפירעון שבחלק ד' להצעת החוק יחולו גם על תאגידים אחרים. טיפול כולל בכל שלבי חדלות הפירעון החוק המוצע מסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון של החייב, החל מהסדרי החוב וחובות נושאי המשרה בתקופה שקודמת לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, המשך בהליכי ההבראה והשיקום וכלה בפירוקו של חייב שהוא תאגיד וחיסול פעילותו. תכליתה של הסדרה רחבה זו במסגרת חקיקתית אחת נובעת מההבנה כי את הטיפול בחדלות הפירעון יש להתחיל עוד קודם לפתיחת ההליכים הפורמליים. המטרה היא יצירת תמריצים אשר יסייעו לצמצם את הסיכוי לכניסה למצב של חדלות הפירעון או למנוע אותו מבעוד מועד. מטרות החוק החוק המוצע מונה שלוש מטרות להליכי חדלות הפירעון: המטרה הראשונה היא להביא, ככל האפשר, לשיקומו הכלכלי של החייב. כאמור, שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך הוא נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולהוות מקור פרנסה לספקים שהתקשרו אתו ובכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה השלישית עוסקת בהליכי חדלות פירעון של יחידים. בהליכים אלה לתכליות החברתיות מקום מרכזי. חייב הנמצא בחדלות פירעון מנוע במקרים רבים מהאפשרות להשתתף בחיי המסחר והכלכלה. לחדלות הפירעון עלולה להיות גם השלכה קשה על חייו הפרטיים, דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 605 חדלות פירעון 2 .חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. הכרזה כי חייב הוא 3( .א( הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חדל פירעון חוק זה )בחוק זה - צו לפתיחת הליכים(, יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. )ב( פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. 2 .חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.חדלות פירעון 3( .א( הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה )בחוק זה - צו לפתיחת הליכים(, יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון )ב( פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. על חיי משפחתו ועל כבודו. לכן המטרה השלישית של החוק המוצע, שהיא מטרה מרכזית בהליכי חדלות הפירעון של יחידים, היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש אשר יאפשר את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים בישראל. סעיף 2 החוק המוצע מבקש לקבוע מבחן ברור וקל ליישום, ככל האפשר, לחדלות הפירעון של החייב. המבחן המוצע הוא העדר יכולתו של החייב לשלם את חובותיו במועדם. חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבמסגרתו חייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. במהלך השנים התפתחו במשפט שני מבחנים לבחינת חדלות הפירעון: המבחן המאזני והמבחן התזרימי. המבחן המאזני בוחן את סך נכסי החייב לעומת סך התחייבויותיו. כאשר סך התחייבויות החייב גדול מסך נכסיו, הרי שבהתאם למבחן זה נחשב החייב לחדל פירעון. לעומתו, המבחן התזרימי בוחן אם החייב יוכל לקיים את התחייבויותיו בהגיע המועד לקיומן. מבחן זה מתמקד ביכולת הפירעון של החייב ולא בערך נכסיו ברגע נתון. הדין הקיים לא הכריע בין מבחנים אלה. הפסיקה מצדה הכירה הן במבחן המאזני והן במבחן התזרימי כמבחנים קבילים להוכחת חדלות הפירעון של תאגיד )ראו למשל: ע"פ 75/173 מדינת ישראל נ' בן ציון, פ"ד ל)1 )119.) למבחן המאזני יתרון על פני המבחן התזרימי בכך שהוא בוחן את מצבו הכלכלי של החייב במבט כולל ומקיף, ומאפשר הצגת תמונה מלאה יותר. ואולם לצד יתרון זה, סובל המבחן המאזני מחיסרון משמעותי הנובע מהמורכבות שביישומו. בחינת מאזנו הכלכלי של החייב מחייבת במקרים רבים הערכות שווי כלכליות מורכבות, אשר פעמים רבות אינן מדויקות. הערכות אלה עלולות לייצר מחלוקות המחייבות דיונים ארוכים ויקרים, אשר פוגעים בוודאות המשפטית והעסקית. לכן, על אף היותו של המבחן המאזני מבחן כולל ומקיף יותר, מוצע לזנוח מבחן זה ולאמץ את המבחן התזרימי כמבחן הבלעדי לחדלות הפירעון. הצעה זו מצטרפת למגמה הכללית של הצעת החוק, המעדיפה הסדרים פשוטים וברורים המקדמים את הוודאות. נדבך נוסף של הצעה זו נמצא בסעיפים 9 ו–109 להצעה, הקובעים כי נושה עתידי יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים רק בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. קביעת המבחן התזרימי כמבחן לחדלות הפירעון יחד עם הקביעה כי, ככלל, נושה יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רק כאשר לא שולם לו תשלום במועד, מייצרות נקודת כניסה ברורה להליכי חדלות הפירעון אשר תקנה לשוק ודאות ויציבות. ביטול המבחן המאזני מונע מנושים עתידיים )למעט במקרים שתוארו לעיל( תרופה חקיקתית במקרים שבהם טרם הגיע מועד התשלום של חובות התאגיד, אך כבר ברור לנושים כי התאגיד לא יוכל לשלמם. הפתרון לקושי זה מצוי בעולם החוזי. נושים אלה יוכלו להשתמש בהגנות חוזיות, דוגמת תניות להעמדה לפירעון מיידי, שיסייעו להם להגן על עניינם במקרים אלה. סעיף 3 סעיף 2 להצעת החוק מגדיר את המונח הכלכלי "חדלות פירעון". סעיף 3 להצעה עוסק בתוצאה המשפטית של ההכרזה כי חייב הוא חדל פירעון. "חדל פירעון" הוא הסטטוס המשפטי של חייב אשר הוכרז עליו ככזה באמצעות צו - צו לפתיחת הליכים. עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד תום הליכי חדלות הפירעון, יעוצבו היחסים המשפטיים בין החייב לנושים בהתאם להוראות החוק המוצע, ולא לפי ההסכמים החוזיים והוראות הדין שחלו על החייב והנושים עד למועד מתן הצו. העיקרון היסודי של דיני חדלות הפירעון הוא כי החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו באופן קולקטיבי - במאוחד - מתוך ראייה כוללת של מצבו הכלכלי וזכויותיהם של הנושים. זאת בניגוד למצב המשפטי שחל עד למועד זה, שבמסגרתו אופן ההתנהלות היה פרטני, מול כל נושה ונושה. עיקרון זה מודגש במילה "במאוחד" שבסעיף קטן )א(. סעיף קטן )ב( כנוסחו המוצע עוסק בזהות הזכאים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. מכיוון שהדין הייחודי החל על חדלי פירעון מעצב בעיקר את זכויות החייב והנושים, מוצע כי הם אלה שיהיו זכאים להגיש את הבקשה. מאחר שיש מקרים שבהם אין לחייב ולנושים אינטרס לפתוח בהליכי חדלות פירעון, אך יש בכך תועלת ציבורית, מוצע שגם היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
- המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-...
- מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק א': עקרונות ופרשנות פרק א': עקרונות יסוד מטרת החוק 1 .חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה - )1 )להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; )2 )להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; )3 )לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. חלק א' החלק הראשון מחולק לשני פרקים. הפרק הראשון קובע את עקרונות היסוד שבבסיס החוק ומגדיר את מונחי היסוד שילוו את החוק - "חדלות פירעון" ו"חדל פירעון". הפרק השני הוא פרק ההגדרות המגדיר את שאר המונחים המרכזיים שילוו את החוק. פרק א': עקרונות יסוד סעיף 1 סעיף זה הוא סעיף המטרה של החוק. הסעיף משרטט את היקף תחולתו של החוק ואת המטרות שהוא מבקש להגשים. החייבים שבהם עוסק החוק הליכי חדלות פירעון של יחידים מוסדרים כיום בפקודת פשיטת הרגל, הליכי חדלות פירעון של חברות מוסדרים כיום בפקודת החברות, ואילו הליכי הבראת חברות מוסדרים כיום בחוק החברות. כדי לתת מענה הן לצורך באחידות והן לצורך בהסדרים ייחודיים במקרים המתאימים, מוצע ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תכלול יחידים ותאגידים. במקביל, מוצע לקבוע בתוך אותה מסגרת חקיקתית חלקים ייחודיים שיעסקו בהיבטים הייחודיים הנוגעים לתאגידים וליחידים. עם זאת, החוק המוצע עוסק בחברות ושותפויות בלבד. הליכי חדלות פירעון של תאגידים אחרים דוגמת עמותות, חברות לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות דורשים התאמות ושינויים שיתאימו לתכליות ולמטרות פעולותיהן השונות. הסדרתם של דיני חדלות הפירעון לגבי תאגידים אלה תיעשה בנפרד, על בסיס העקרונות שבהצעת החוק. להשלמת התמונה בעניין זה יש לציין כי סעיף 354 להצעת החוק מאפשר לשר להחיל בצו את הוראות החוק, כולן או חלקן, גם על חבר בני אדם שאינו חברה או שותפות. כמו כן הוראות סדר הפירעון שבחלק ד' להצעת החוק יחולו גם על תאגידים אחרים. טיפול כולל בכל שלבי חדלות הפירעון החוק המוצע מסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון של החייב, החל מהסדרי החוב וחובות נושאי המשרה בתקופה שקודמת לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, המשך בהליכי ההבראה והשיקום וכלה בפירוקו של חייב שהוא תאגיד וחיסול פעילותו. תכליתה של הסדרה רחבה זו במסגרת חקיקתית אחת נובעת מההבנה כי את הטיפול בחדלות הפירעון יש להתחיל עוד קודם לפתיחת ההליכים הפורמליים. המטרה היא יצירת תמריצים אשר יסייעו לצמצם את הסיכוי לכניסה למצב של חדלות הפירעון או למנוע אותו מבעוד מועד. מטרות החוק החוק המוצע מונה שלוש מטרות להליכי חדלות הפירעון: המטרה הראשונה היא להביא, ככל האפשר, לשיקומו הכלכלי של החייב. כאמור, שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך הוא נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולהוות מקור פרנסה לספקים שהתקשרו אתו ובכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה השלישית עוסקת בהליכי חדלות פירעון של יחידים. בהליכים אלה לתכליות החברתיות מקום מרכזי. חייב הנמצא בחדלות פירעון מנוע במקרים רבים מהאפשרות להשתתף בחיי המסחר והכלכלה. לחדלות הפירעון עלולה להיות גם השלכה קשה על חייו הפרטיים, דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 605 חדלות פירעון 2 .חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. הכרזה כי חייב הוא 3( .א( הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חדל פירעון חוק זה )בחוק זה - צו לפתיחת הליכים(, יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. )ב( פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. 2 .חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.חדלות פירעון 3( .א( הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה )בחוק זה - צו לפתיחת הליכים(, יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון )ב( פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. על חיי משפחתו ועל כבודו. לכן המטרה השלישית של החוק המוצע, שהיא מטרה מרכזית בהליכי חדלות הפירעון של יחידים, היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש אשר יאפשר את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים בישראל. סעיף 2 החוק המוצע מבקש לקבוע מבחן ברור וקל ליישום, ככל האפשר, לחדלות הפירעון של החייב. המבחן המוצע הוא העדר יכולתו של החייב לשלם את חובותיו במועדם. חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבמסגרתו חייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. במהלך השנים התפתחו במשפט שני מבחנים לבחינת חדלות הפירעון: המבחן המאזני והמבחן התזרימי. המבחן המאזני בוחן את סך נכסי החייב לעומת סך התחייבויותיו. כאשר סך התחייבויות החייב גדול מסך נכסיו, הרי שבהתאם למבחן זה נחשב החייב לחדל פירעון. לעומתו, המבחן התזרימי בוחן אם החייב יוכל לקיים את התחייבויותיו בהגיע המועד לקיומן. מבחן זה מתמקד ביכולת הפירעון של החייב ולא בערך נכסיו ברגע נתון. הדין הקיים לא הכריע בין מבחנים אלה. הפסיקה מצדה הכירה הן במבחן המאזני והן במבחן התזרימי כמבחנים קבילים להוכחת חדלות הפירעון של תאגיד )ראו למשל: ע"פ 75/173 מדינת ישראל נ' בן ציון, פ"ד ל)1 )119.) למבחן המאזני יתרון על פני המבחן התזרימי בכך שהוא בוחן את מצבו הכלכלי של החייב במבט כולל ומקיף, ומאפשר הצגת תמונה מלאה יותר. ואולם לצד יתרון זה, סובל המבחן המאזני מחיסרון משמעותי הנובע מהמורכבות שביישומו. בחינת מאזנו הכלכלי של החייב מחייבת במקרים רבים הערכות שווי כלכליות מורכבות, אשר פעמים רבות אינן מדויקות. הערכות אלה עלולות לייצר מחלוקות המחייבות דיונים ארוכים ויקרים, אשר פוגעים בוודאות המשפטית והעסקית. לכן, על אף היותו של המבחן המאזני מבחן כולל ומקיף יותר, מוצע לזנוח מבחן זה ולאמץ את המבחן התזרימי כמבחן הבלעדי לחדלות הפירעון. הצעה זו מצטרפת למגמה הכללית של הצעת החוק, המעדיפה הסדרים פשוטים וברורים המקדמים את הוודאות. נדבך נוסף של הצעה זו נמצא בסעיפים 9 ו–109 להצעה, הקובעים כי נושה עתידי יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים רק בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. קביעת המבחן התזרימי כמבחן לחדלות הפירעון יחד עם הקביעה כי, ככלל, נושה יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רק כאשר לא שולם לו תשלום במועד, מייצרות נקודת כניסה ברורה להליכי חדלות הפירעון אשר תקנה לשוק ודאות ויציבות. ביטול המבחן המאזני מונע מנושים עתידיים )למעט במקרים שתוארו לעיל( תרופה חקיקתית במקרים שבהם טרם הגיע מועד התשלום של חובות התאגיד, אך כבר ברור לנושים כי התאגיד לא יוכל לשלמם. הפתרון לקושי זה מצוי בעולם החוזי. נושים אלה יוכלו להשתמש בהגנות חוזיות, דוגמת תניות להעמדה לפירעון מיידי, שיסייעו להם להגן על עניינם במקרים אלה. סעיף 3 סעיף 2 להצעת החוק מגדיר את המונח הכלכלי "חדלות פירעון". סעיף 3 להצעה עוסק בתוצאה המשפטית של ההכרזה כי חייב הוא חדל פירעון. "חדל פירעון" הוא הסטטוס המשפטי של חייב אשר הוכרז עליו ככזה באמצעות צו - צו לפתיחת הליכים. עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד תום הליכי חדלות הפירעון, יעוצבו היחסים המשפטיים בין החייב לנושים בהתאם להוראות החוק המוצע, ולא לפי ההסכמים החוזיים והוראות הדין שחלו על החייב והנושים עד למועד מתן הצו. העיקרון היסודי של דיני חדלות הפירעון הוא כי החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו באופן קולקטיבי - במאוחד - מתוך ראייה כוללת של מצבו הכלכלי וזכויותיהם של הנושים. זאת בניגוד למצב המשפטי שחל עד למועד זה, שבמסגרתו אופן ההתנהלות היה פרטני, מול כל נושה ונושה. עיקרון זה מודגש במילה "במאוחד" שבסעיף קטן )א(. סעיף קטן )ב( כנוסחו המוצע עוסק בזהות הזכאים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. מכיוון שהדין הייחודי החל על חדלי פירעון מעצב בעיקר את זכויות החייב והנושים, מוצע כי הם אלה שיהיו זכאים להגיש את הבקשה. מאחר שיש מקרים שבהם אין לחייב ולנושים אינטרס לפתוח בהליכי חדלות פירעון, אך יש בכך תועלת ציבורית, מוצע שגם היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
·
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד לאה אביב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה