יום שישי, 24 במרץ 2023

כתב אישום נגד תושב שילה שיידה אבנים לעבר משאית והתעמת עם חיילים

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד דוד רבינוביץ', תושב שילה כבן 20, וזאת לאחר שיידה אבנים לעבר משאית פלסטינית בציר אלון והתעמת עם חיילים שהגיעו למקום.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שרית רייך אבניאל, הנאשם יידה אבנים, יחד עם אחרים, לעבר משאית פלסטינית שנסעה באזור. כתוצאה ממטח האבנים נופצה השמשה הקדמית של המשאית ונהג המשאית עצר את נסיעתו. לאחר מכן התעמת הנאשם עם חיילים שהגיעו למקום כדי למנוע יידוי אבנים על רכבים, במסגרת העימות דחף הנאשם את החיילים.

 

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורהחבלה במזיד ברכב ממניע גזעני ותקיפת עובד ציבור.

 

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על הארכת התנאים המגבילים של הנאשם, בין היתר מעצר בית מלא, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.



עמדת היועצת המשפטית לממשלה בהליך שעניינו סירוב מתן שירותי סליקה בשל תלונות על הונאת קשישים

 היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.

בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף במסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים. עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות. 

חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר. לטענת ישראכרט התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי-צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים. ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה וכן שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות. בשים לב לנתונים שנאספו ע"י החברה, התעורר בישראכרט חשש ממשי כי בפעילותן של החברות יש משום הטעייה והשפעה בלתי הוגנת. בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי התובעות לנציגי ישראכרט והוצגו להם כלל הנתונים. על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. משכך אף סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת כי העבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם. חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים. לעמדתה, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר. כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונם אודות פגיעה בלקוחות). משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר שימנע מחברות הסליקה למנוע שירותים אלה במקרים בהן עולה חשש מצידן להתנהלות פוגענית על ידי החברות להן מסופקים שירותי סליקה. זאת, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות. לאור האמור, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה כי "יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים". בנוסף טענה כי היעתרות ביהמ"ש לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט עלול לגרום נזק רב לצרכנים. לצד האמור, יובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו ע"י מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

בסוף דבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כך: "המקרה שלפנינו מעלה עניין ציבורי ראשון במעלה, בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרטני של תופעה של פגיעה באוכלוסיות יעד לשיווק אגרסיבי בכלל, ועושק קשישים בפרט, וכפועל יוצא גם פגיעה בניהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק בהם נהוגה אותה פרקטיקה פסולה. מכאן, החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו לא ניתן להשלים עם ניצול ופגיעה באוכלוסיות שונות".

 

העמדה הוגשה על ידי עו"ד שלמה כהן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשוויון חברתי והיחידה לאכיפה אזרחית.



כתב אישום כנגד זוג הורים מהמרכז שהתעללו ותקפו את בתם התינוקת

 פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד זוג הורים, תושבי המרכז, שהתעללו ותקפו את בתם התינוקת, בהיותה בת חצי שנה בלבד וגרמו לשברים בגולגולת, דימומים פנימיים ועוד.

מכתב האישום שהגישה עו"ד שיר בן דוד-כהן עולה כי ההורים נהגו לתקוף את התינוקת יחד וגרמו לה לחבלות קשות. למשל כך, במקרה אחד חבל האב בפניה ובגפיה של התינוקת וגרם לה פצעים ונפיחות בפניה ופצעים בידיה. למרות שהאם ידעה על מעשיו של האב, נמנעה מלדווח. במקרה אחר עת שהו בדירת שכנתם, משכו ההורים את התינוקת זה מידיו של זו וטלטלו אותה בכוח ובאופן שגרם לה לדימומים ברשתיות, שבר בגולגולת ודימומים מוחיים. כמו כן במספר הזדמנויות שונות, תקפו הנאשמים את התינוקת וגרמו לה לחבלות קשות בכל חלקי גופה, בין היתר לשברים בגולגולת ובעצמות אחרות של גופה, דימומים פנימיים, חתך בלשון, כוויות, פצעים ועוד. בנוסף, בחלק מן המקרים, מסרה הנאשמת מידע כוזב לגורמי רפואה, ביחס לאשר אירע או לא אירע לתינוקת ובמקרים אחרים, נמנעו ההורים מלדווח לגורמי רפואה על אודות החבלות שגרמו לתינוקת תוך הפרת חובתם לדאוג לבריאותה. לאור מסוכנותם של ההורים לתינוקת, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להשית על ההורים תנאים מגבילים ולהרחיקם בצו ממנה.

 

כתב האישום מייחס להורים עבירות של התעללות בקטין על ידי אחראי והזנחת מושגח.



יום ראשון, 12 במרץ 2023

כתב אישום נגד משה אטיאס שרצח את אשתו באמצעות משקולת

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד משה אטיאס (58) מלוד לאחר שרצח את אשתו ואם ילדיו באמצעות משקולת.

מכתב האישום שהגישה עורכת הדין עינת לב ארי עולה כי משה ואשתו היו נשואים וגרו עם שניים משלושת ילדיהם הבגירים בלוד. בחודש פברואר השנה, בשעות הבוקר המוקדמות, החליט משה להמית את אשתו באמצעות משקולת של חמישה ק"ג המיועדת לאימוני כושר. בזמן שאשתו ישנה במיטה המשותפת שלהם, הטיח בראשה בעוצמה את המשקולת וחזר על המעשה כשבע פעמים. בהמשך, לקח סכין מהמטבח, חזר לחדר השינה ודקר אותה בפניה, בצווארה ובחזה על מנת לוודא את מותה. לאחר מכן, ירד בחזרה למטבח, שטף את ידיו מהדם, נכנס לרכבו, ולאחר כמה דקות נסיעה התקשר למד"א ודיווח כי "רצח את אשתו". כשהבחין משה במשטרה שמתקרבת לכיוונו, החל בנסיעה מהירה כדי לחמוק מהם ונעצר כשהתנגש בניידת של מג"ב שחנתה באזור.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים (מצ"ב) ציינה עו"ד לב ארי כי: "מעשיו הקשים של המשיב – בתקיפת בת זוגו בשנתה, תוך שימוש בנשק קר, ללא כל סיבה מובנת או מניע, מלמדים על הלך הרוח של המשיב, ועל פוטנציאל המסוכנות העצום הגלום בו.

כתב האישום (מצ"ב) מייחס משה אטיאס עבירות של רצח בנסיבות מחמירות וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.



יום חמישי, 20 בינואר 2022

כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין דקירה בגן ציבורי בעיר

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עלאא אשהב (26), תושב ירושלים, זאת לאחר שדקר את חברו לפני כשבועיים בגן ציבורי.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אייל לידני, לפני כחודש שהו הנאשם והמתלונן בגן ציבורי, בשלב מסוים החלו לדחוף אחד את השני וכתוצאה מכך נקרעו מכנסיו של הנאשם. שבועיים לאחר מכן נפגשו השניים באותו המקום, הנאשם ביקש מהמתלונן ליישב את ההדורים ביניהם ובשלב מסוים ריסס את פניו של המתלונן בגז פלפל. אז החלו השניים להיאבק אחד בשני ובמסגרת המאבק דקר הנאשם את המתלונן מספר פעמים. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נזקק המתלונן לטיפול רפואי.


כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.



יום שלישי, 16 בנובמבר 2021

חשש כי מטפל של משרד השיקום במשרד הביטחון עשק וניצל

בעקבות דיווח לביהמ"ש כי מטפל מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון משכן במרתף ביתו נכה צה"ל בו הוא נשכר לטפל ואף גובה ממנו כסף על כך, ובנוסף החתים אותו על ייפוי כוח וצוואה לפיה הוא יקבל את כל נכסיו, בעוד בני משפחתו של המטפל מתגוררים בביתו של הנכה

נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע הורה להרחיק מנכה צה"ל את שני מטפליו שעולה חשש כי ניצלו ועשקו אותו במשך שנים; השופט ביקר בחריפות את אנשי אגף השיקום במשרד הביטחון על ההתעלמות המתמשכת מהדיווחים על ההתנהלות הקשה שמיוחסת למטפלים

ועוד כמה מאמרים:

בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע הורה לאגף השיקום במשרד הביטחון לפעול בדחיפות להרחקת שני מטפלים מטעם אגף השיקום ובחינת התנהלותם והתנהלות אגף השיקום בפיקוח עליהם, בעקבות דיווחים חוזרים לפיהם השניים, במשך תקופה ארוכה, מנצלים ועושקים את רונן (שם בדוי), נכה צה"ל בן 68 מבאר שבע. על פי הדיווחים שהתקבלו בבית המשפט, השניים עושים בחשבון הבנק שלו כבשלהם, רוכשים על חשבונו ציוד רפואי לשימושים משפחתיים ואף העבירו אותו לגור במרתף של אחד מהם, בעוד בנות משפחתם מתגוררות בביתו של רונן.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר אצל נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע, השופט אלון גביזון, ביקר השופט בחריפות את התנהלות אגף השיקום ונציגי הרווחה העירוניים בפרשה זו, לאחר שהמקרה כבר דווח בעבר לרשויות ולאגף השיקום ואף הגיע לבית המשפט, אך הוראותיו של השופט לפקח מקרוב על הטיפול ברונן לא יושמו. במקביל, השופט גביזון מינה את עו"ד קלריס דביר מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים כאפוטרופסית לדין של רונן, שכעת מייצגת אותו ודואגת למיצוי זכויותיו, ואף הורה לבטל לאלתר את ייפוי הכוח שהמטופל הראשי החתים את רונן עליו ואף לפנות מדירותיו של רונן את בני משפחתם של המטפלים, לאחר שדווח כי הם מתגוררים בהם.

רונן, גרוש ואב לבן, נפצע אנושות במלחמת יום כיפור והוגדר נכה בשיעור 100%+, עם פגיעת ראש. בשנת 2004, החל להיות מלווה על-ידי המטפל העיקרי, שצרף אליו בתוך זמן קצר את גיסו. רונן מתקיים מקצבה חודשית מטעם משרד הביטחון וסל שירותים שמיועד להיטיב עם מצבו: טיפולים, תרופות, נופשים וכו', ומשרד הביטחון גם מממן את שכרם של המטפלים בו בסך של עשרות אלפי שקלים בחודש. כתוצאה מנכותו רונן סובל מקשיים בדיבור, קושי בריכוז, בקריאה ובכתיבה, מתקשה לתקשר עם סביבתו, ומאז 2017 הוא תלוי לחלוטין במטפליו, אך מתקשר באמצעות משפטים קצרים, ומבין את הנעשה.

מהמידע שהגיע לסיוע המשפטי עולה כי כבר בשנת 2012 פנו אחיו של רונן לבית המשפט על מנת שיוכלו לפקח על הטיפול בו, מאחר ולטענתם המטפלים לא פעלו כנדרש ואף ניצלו את התלות של רונן בהם והרחיקו אותו מאחיו. בית המשפט הורה בהחלטתו דאז לאגף השיקום במשרד הביטחון לפקח על המטפלים, ועל רקע התלות שתוארה והחשש הכבד שיצרה, הורה גם על איסור דיספוזיציה (העברת זכות שימוש בנכס) על נכסיו של רונן, בהם שתי דירות שבבעלותו.

למרות ההנחיות המפורשות של בית המשפט בהחלטתו מלפני כמעט עשור, מדיווחים שהתקבלו בבית המשפט בתקופה האחרונה התברר כי לא התקיים פיקוח מצד אגף השיקום במשרד הביטחון על המטפלים, ורק לאחר שבשלב מסוים נתגלע סכסוך ביניהם, ולאחר שאחד מהם עזב (ובמקומו צרף המלווה העיקרי את גיסו כמטפל שני), בחודש יוני 2020 העביר המטפל שעזב מכתב מפורט לאגף השיקום במשרד הביטחון ממנו עלה חשד ממשי שרונן מנוצל ואף נעשק על ידי מלויו מטעם משרד הביטחון, ובין היתר נטען בו הדברים הבאים:

-         המטפל העיקרי, וכיום המטפל הנוסף עמו, מנצלים את רונן כלכלית, 'נהנים' בעצמם מכל ההטבות המגיעות לרונן מטעם משרד הביטחון;

-         המטפל העיקרי מזמין תרופות וציוד עבור רונן, אבל בפועל הציוד והתרופות משמשים את משפחתו של המלווה ואת הגן הפרטי שאשתו של המטפל מנהלת, בעוד רונן אינו מקבל את הטיפולים וההטבות להן זכאי;

-         רונן מתגורר למעלה מעשור בבית של אחד המטפלים שלו, ומשלם לו על כך 10,000 שקל לחודש. על פי התרשמות עורכת הדין קלריס דביר מהסיוע המשפטי שביקרה במקום בשבוע שעבר, הוא מתגורר בחדר קטן מאד בקומת המרתף, המשמש כממ"ד;

-         לרונן שתי דירות בבעלותו: מהמידע שהתקבל בבית המשפט, בבית אחד ששייך לו, מתגוררות בנותיו של המטפל והן לא משלמות על כך שכר דירה. בנוסף, דווח כי בבית השני מתגורר קרוב משפחה של המטפל העיקרי. המטפלים טענו כי הבית השני עומד ריק, וביהמ"ש בקש לבחון את הסתירה בעניין זה;

 

-         המטפל החתים את רונן על ייפוי כח כללי לטובתו, הוא למעשה מנהל את חשבונותיו של רונן, ומוציא כספים כאוות נפשו, וכשנשאל על נסיבות הוצאת הכספים על ידי השופט, לא ידע להגיד מה מטרתם. כך, למשל, העיד רונן שבחודש שעבר נמשכו מחשבונו של 5,000 ₪, ולא ידע להסביר לשם מה.

-         המטפל החתים את רונן על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו למטפל;

-         המטפל הרחיק את כל משפחתו של רונן ממנו ומונע מהם להיפגש איתו – לרונן ארבעה אחים ובן;

לטענת המלווה שהעביר את המידע לאגף השיקום, טענות אלה נבדקו על ידי אגף השיקום ונמצאו נכונות, והדבר אף היה ידוע מזה זמן גם לרשויות הרווחה בבאר שבע, וכמו כן נטען כי המצב היה ידוע למשרד הביטחון בעקבות הדיון המשפטי הקודם – אולם עד לדיון שהתקיים ביום חמישי האחרון לא נעשה דבר בעניין, במשך שנים. יש לציין כי בשלב מסוים אכן היו גורמים באגף השיקום שסברו שרונן נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך, ופנו לגורמי הרווחה לצורך בחינת מינוי אפוטרופוס, אולם המטפלים, על פי הנטען, מנעו ממנו להגיע לבדיקה ולקדם את הנושא, ושוב לא נעשה דבר בעניין.

בעקבות פנייה שבוצעה לאחרונה לבית המשפט מצד אנשי אגף השיקום במשהב"ט, הורה בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע למנות את עו"ד קלריס דביר מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לייצג את רונן ולברר את הנטען. עו"ד דביר נפגשה עם רונן בחדרו בבית המטפל, ודיווחה לביהמ"ש כי היא חשה שרונן נמצא במצוקה גדולה, הוא מבוהל ומפוחד, ועולה חשש כבד מאד כי הוא נתון לעושק ולניצול כבד מצידם. לדבריה, רונן חשב שהדירות בבעלותו ריקות ואף אחד לא מתגורר בהם, הוא לא ידע את חשבון הבנק שלו, השיב בשלילה אם יש לו שותפים או מיופיי כוח בחשבון ולא זכר מתי ראה רופא בפעם האחרונה. עוה"ד דביר הציעה לרונן לבוא ולפגוש בה במשרדה למחרת בבוקר והוא הסכים, אולם הפגישה לבסוף לא התקיימה, לאחר שהמטפל טען בפני עו"ד דביר כי רונן אינו מעוניין לפגוש אותה.

מיד לאחר מכן הגישה עו"ד דביר דו"ח מפורט לבית המשפט, ובקשה לקיים דיון בהול יחד עם כל הגורמים המעורבים והאחראים במשרד הביטחון ולזמן אף את בני משפחתו שנאלצו להיות בנתק ממנו.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בפני נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע, כבוד השופט אלון גביזון, מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות אגף השיקום של משרד הביטחון והתנהלות גורמי הרווחה העירוניים בכל הקשור לפיקוח על הטיפול ברונן, ואף ציין כי עוד בשנת 2014, בעקבות דיון בהליך שהגיע לשולחנו כבר אז, התייחס לתפקודו של אגף השיקום בשמירה על נכי צה"ל והמליץ על הקמת צוות חשיבה לשיפור ויעילות הפיקוח על המלווים מטעם אגף השיקום, ואף ביקש להעביר את ההחלטה לשר הביטחון, למנכ"ל משרד הביטחון ולראש אגף השיקום במשרד דאז. למרות הנחייתו, מתברר כעת כי לא נעשתה עבודת מטה בעניין זה, ואף לא בוצע פיקוח על התנהלותם של המטפלים של רונן על אף התרעותיו של בית המשפט והמידע שהיה קיים באגף השיקום בעניין. בדיון נשאל רונן ע"י השופט אם הוא פוגש אנשים נוספים, ורונן השיב שלא – רק את מטפליו, והם טענו מצדם, כביכול כי רונן יכול לתקשר "רק איתם", עניין שהופרך מן היסוד במהלך הדיון.

בתום הדיון הורה השופט גביזון על מספר מהלכים דחופים בעקבות המידע שנחשף:

·         על אגף השיקום לבחון חלופות להחלפת מטפליו באופן מידי, תוך בחינת רצונו וטובתו ולעדכן את ביהמ"ש על כך בתוך 7 ימים;

·         למנות מידית אפוטרופוס זמני על רכושו של רונן למשך ששה חודשים, ועל ליווי אישי וצמוד שלו מעתה והלאה של אגף השיקום;

·         להשיב את רונן לביתו בהקדם האפשרי ולבטל את ייפוי הכוח שנחתם על ידי רונן לטובת המלווה שלו מטעם משהב"ט;

·         לבחון את ההתנהלות ברכושו ובחשבונותיו בשלוש השנים האחרונות לרבות תדפיסי חשבון בנק ובדיקתם אצל רואה חשבון;

·         על האפוטרופוס לבחון הגשת תביעות אזרחיות כנגד המטפלים ובני משפחתם לצורך פינויים מדירותיו של רונן;

·         האפוטרופוס יחדש את הקשר בין רונן לבין אחיו; בדיון אמר רונן לעו"ד דביר כי לא הוא ניתק את הקשר, אלא הוא חשב שניתקו קשרים עמו.

·         אגף השיקום ימנה 'קייס מנג'ר' לצורך מעקב ותכלול הטיפולים הרפואיים והשיקומיים להם הוא נדרש;

·         השופט הורה ליועצים המשפטיים של משרד הביטחון ואגף השיקום ליידע אותו האם בכוונתם להכליל בחוזי העבודה של המטפלים כללי התנהגות וסעיפים חוזיים שיהא בהם כדי להגן על נכי צה"ל מפני ניצול והשתלטות על רכושם.

ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מעבר לסוגיית ההכרה בנכי צה"ל שנדונה ומטופלת בימים אלה, קיימת סוגיה חשובה לא פחות, והיא השמירה מפני ניצול בידי מטפלים ומלווים של מי שכבר הוכרו. עורכת הדין שמונתה מטעם הסיוע המשפטי זיהתה מיד תלות קיצונית ואובדן שליטה מוחלט בכספים ובחיים ובקשרי המשפחה שנותקו. פעולתה המהירה לכינוס דיון מהיר תוך זימון כל הגורמים המקצועיים ובני המשפחה הדואגים, אפשרה לשים סוף לניצול המתמשך. בית המשפט בהחלטתו החשובה והתקדימית קובע רף חדש בשמירת זכויות ובפיקוח על אנשים מוחלשים, ובייחוד נכי צה"ל, שנתונים לטיפול של מטפלים סיעודיים. הישענות על חברת כח-אדם, קובע בית המשפט, אינה מגלגלת את האחריות, אלא זו נותרת אצל הגורם שמעניק שירות לאדם עם מוגבלות שחייב בנהלים ברורים של פיקוח. המקרה הקשה הזה מלמד עד כמה ייצוג משפטי הוא כלי חשוב לשמירת זכויותיו של אדם הנתון לתלות או ניצול קשים, באופן שמאפשר להשמיע את קולו".

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום שבת, 19 בדצמבר 2020

מי ידון בתביעה שהוגשה נגד השופטת ?

  

נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א' חן, הודיע לנשיאת בית המשפט העליון א' חיות, כי הנתבעת והתובע שכנגד בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 (להלן, בהתאמה: הנתבעת וההליך) כיהנה עד פרישתה מכס השיפוט בשנת 2015 כשופטת בבית משפט השלום בירושלים וכי היא מוכרת לחלק משופטי בית המשפט.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב
עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה
עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles
עניינו של ההליך בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד הנתבעת מלכה אביב ובתביעה שכנגד שהגישה בעילות של לשון הרע והפרת חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
בהתאם להחלטת נשיאת בית המשפט העליון מיום 30.11.2020, מסרו הצדדים להליך את עמדותיהם ביחס לבית המשפט שבו ראוי לדעתם לנהל את ההליך. גולן דורון התובע והנתבע שכנגד המיוצג על ידי עו"ד רון לוינטל הודיע כי לעמדתו אין מניעה שההליך יתברר בבית משפט השלום בירושלים, והוסיף כי העברת הדיון לבית משפט מרוחק תכביד על הבאת העדים, המתגוררים כולם בירושלים, לדיון ההוכחות. עוד ציין התובע והנתבע שכנגד כי ניתן "לרפא את הסוגיה" באמצעות שיבוץ מותב שמונה בחמש השנים האחרונות לבית משפט השלום בירושלים. הנתבעת מצדה הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעתו של בית המשפט.
בנסיבות העניין ובשים לב לעמדת הצדדים, הנשיאה סברה כי ישנה הצדקה להעברת הדיון בהליך לבית
 משפט במחוז אחר. וציינה כי הנתבעת פרשה מכהונתה לפני למעלה מחמש שנים, והיכרותה עם חלק משופטי בית משפט השלום בירושלים אינה מקימה עילת פסלות כללית כלפי כל שופטי בית המשפט.
אשר על כן, הדיון בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 יוסיף להתנהל בפני בית משפט השלום בירושלים.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.