יום שלישי, 16 בנובמבר 2021

חשש כי מטפל של משרד השיקום במשרד הביטחון עשק וניצל

בעקבות דיווח לביהמ"ש כי מטפל מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון משכן במרתף ביתו נכה צה"ל בו הוא נשכר לטפל ואף גובה ממנו כסף על כך, ובנוסף החתים אותו על ייפוי כוח וצוואה לפיה הוא יקבל את כל נכסיו, בעוד בני משפחתו של המטפל מתגוררים בביתו של הנכה

נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע הורה להרחיק מנכה צה"ל את שני מטפליו שעולה חשש כי ניצלו ועשקו אותו במשך שנים; השופט ביקר בחריפות את אנשי אגף השיקום במשרד הביטחון על ההתעלמות המתמשכת מהדיווחים על ההתנהלות הקשה שמיוחסת למטפלים

ועוד כמה מאמרים:

בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע הורה לאגף השיקום במשרד הביטחון לפעול בדחיפות להרחקת שני מטפלים מטעם אגף השיקום ובחינת התנהלותם והתנהלות אגף השיקום בפיקוח עליהם, בעקבות דיווחים חוזרים לפיהם השניים, במשך תקופה ארוכה, מנצלים ועושקים את רונן (שם בדוי), נכה צה"ל בן 68 מבאר שבע. על פי הדיווחים שהתקבלו בבית המשפט, השניים עושים בחשבון הבנק שלו כבשלהם, רוכשים על חשבונו ציוד רפואי לשימושים משפחתיים ואף העבירו אותו לגור במרתף של אחד מהם, בעוד בנות משפחתם מתגוררות בביתו של רונן.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר אצל נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע, השופט אלון גביזון, ביקר השופט בחריפות את התנהלות אגף השיקום ונציגי הרווחה העירוניים בפרשה זו, לאחר שהמקרה כבר דווח בעבר לרשויות ולאגף השיקום ואף הגיע לבית המשפט, אך הוראותיו של השופט לפקח מקרוב על הטיפול ברונן לא יושמו. במקביל, השופט גביזון מינה את עו"ד קלריס דביר מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים כאפוטרופסית לדין של רונן, שכעת מייצגת אותו ודואגת למיצוי זכויותיו, ואף הורה לבטל לאלתר את ייפוי הכוח שהמטופל הראשי החתים את רונן עליו ואף לפנות מדירותיו של רונן את בני משפחתם של המטפלים, לאחר שדווח כי הם מתגוררים בהם.

רונן, גרוש ואב לבן, נפצע אנושות במלחמת יום כיפור והוגדר נכה בשיעור 100%+, עם פגיעת ראש. בשנת 2004, החל להיות מלווה על-ידי המטפל העיקרי, שצרף אליו בתוך זמן קצר את גיסו. רונן מתקיים מקצבה חודשית מטעם משרד הביטחון וסל שירותים שמיועד להיטיב עם מצבו: טיפולים, תרופות, נופשים וכו', ומשרד הביטחון גם מממן את שכרם של המטפלים בו בסך של עשרות אלפי שקלים בחודש. כתוצאה מנכותו רונן סובל מקשיים בדיבור, קושי בריכוז, בקריאה ובכתיבה, מתקשה לתקשר עם סביבתו, ומאז 2017 הוא תלוי לחלוטין במטפליו, אך מתקשר באמצעות משפטים קצרים, ומבין את הנעשה.

מהמידע שהגיע לסיוע המשפטי עולה כי כבר בשנת 2012 פנו אחיו של רונן לבית המשפט על מנת שיוכלו לפקח על הטיפול בו, מאחר ולטענתם המטפלים לא פעלו כנדרש ואף ניצלו את התלות של רונן בהם והרחיקו אותו מאחיו. בית המשפט הורה בהחלטתו דאז לאגף השיקום במשרד הביטחון לפקח על המטפלים, ועל רקע התלות שתוארה והחשש הכבד שיצרה, הורה גם על איסור דיספוזיציה (העברת זכות שימוש בנכס) על נכסיו של רונן, בהם שתי דירות שבבעלותו.

למרות ההנחיות המפורשות של בית המשפט בהחלטתו מלפני כמעט עשור, מדיווחים שהתקבלו בבית המשפט בתקופה האחרונה התברר כי לא התקיים פיקוח מצד אגף השיקום במשרד הביטחון על המטפלים, ורק לאחר שבשלב מסוים נתגלע סכסוך ביניהם, ולאחר שאחד מהם עזב (ובמקומו צרף המלווה העיקרי את גיסו כמטפל שני), בחודש יוני 2020 העביר המטפל שעזב מכתב מפורט לאגף השיקום במשרד הביטחון ממנו עלה חשד ממשי שרונן מנוצל ואף נעשק על ידי מלויו מטעם משרד הביטחון, ובין היתר נטען בו הדברים הבאים:

-         המטפל העיקרי, וכיום המטפל הנוסף עמו, מנצלים את רונן כלכלית, 'נהנים' בעצמם מכל ההטבות המגיעות לרונן מטעם משרד הביטחון;

-         המטפל העיקרי מזמין תרופות וציוד עבור רונן, אבל בפועל הציוד והתרופות משמשים את משפחתו של המלווה ואת הגן הפרטי שאשתו של המטפל מנהלת, בעוד רונן אינו מקבל את הטיפולים וההטבות להן זכאי;

-         רונן מתגורר למעלה מעשור בבית של אחד המטפלים שלו, ומשלם לו על כך 10,000 שקל לחודש. על פי התרשמות עורכת הדין קלריס דביר מהסיוע המשפטי שביקרה במקום בשבוע שעבר, הוא מתגורר בחדר קטן מאד בקומת המרתף, המשמש כממ"ד;

-         לרונן שתי דירות בבעלותו: מהמידע שהתקבל בבית המשפט, בבית אחד ששייך לו, מתגוררות בנותיו של המטפל והן לא משלמות על כך שכר דירה. בנוסף, דווח כי בבית השני מתגורר קרוב משפחה של המטפל העיקרי. המטפלים טענו כי הבית השני עומד ריק, וביהמ"ש בקש לבחון את הסתירה בעניין זה;

 

-         המטפל החתים את רונן על ייפוי כח כללי לטובתו, הוא למעשה מנהל את חשבונותיו של רונן, ומוציא כספים כאוות נפשו, וכשנשאל על נסיבות הוצאת הכספים על ידי השופט, לא ידע להגיד מה מטרתם. כך, למשל, העיד רונן שבחודש שעבר נמשכו מחשבונו של 5,000 ₪, ולא ידע להסביר לשם מה.

-         המטפל החתים את רונן על צוואה לפיה הוא מוריש את כל רכושו למטפל;

-         המטפל הרחיק את כל משפחתו של רונן ממנו ומונע מהם להיפגש איתו – לרונן ארבעה אחים ובן;

לטענת המלווה שהעביר את המידע לאגף השיקום, טענות אלה נבדקו על ידי אגף השיקום ונמצאו נכונות, והדבר אף היה ידוע מזה זמן גם לרשויות הרווחה בבאר שבע, וכמו כן נטען כי המצב היה ידוע למשרד הביטחון בעקבות הדיון המשפטי הקודם – אולם עד לדיון שהתקיים ביום חמישי האחרון לא נעשה דבר בעניין, במשך שנים. יש לציין כי בשלב מסוים אכן היו גורמים באגף השיקום שסברו שרונן נתון לניצול כלכלי ורגשי מתמשך, ופנו לגורמי הרווחה לצורך בחינת מינוי אפוטרופוס, אולם המטפלים, על פי הנטען, מנעו ממנו להגיע לבדיקה ולקדם את הנושא, ושוב לא נעשה דבר בעניין.

בעקבות פנייה שבוצעה לאחרונה לבית המשפט מצד אנשי אגף השיקום במשהב"ט, הורה בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע למנות את עו"ד קלריס דביר מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לייצג את רונן ולברר את הנטען. עו"ד דביר נפגשה עם רונן בחדרו בבית המטפל, ודיווחה לביהמ"ש כי היא חשה שרונן נמצא במצוקה גדולה, הוא מבוהל ומפוחד, ועולה חשש כבד מאד כי הוא נתון לעושק ולניצול כבד מצידם. לדבריה, רונן חשב שהדירות בבעלותו ריקות ואף אחד לא מתגורר בהם, הוא לא ידע את חשבון הבנק שלו, השיב בשלילה אם יש לו שותפים או מיופיי כוח בחשבון ולא זכר מתי ראה רופא בפעם האחרונה. עוה"ד דביר הציעה לרונן לבוא ולפגוש בה במשרדה למחרת בבוקר והוא הסכים, אולם הפגישה לבסוף לא התקיימה, לאחר שהמטפל טען בפני עו"ד דביר כי רונן אינו מעוניין לפגוש אותה.

מיד לאחר מכן הגישה עו"ד דביר דו"ח מפורט לבית המשפט, ובקשה לקיים דיון בהול יחד עם כל הגורמים המעורבים והאחראים במשרד הביטחון ולזמן אף את בני משפחתו שנאלצו להיות בנתק ממנו.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בפני נשיא בתי משפט השלום בבאר שבע, כבוד השופט אלון גביזון, מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות אגף השיקום של משרד הביטחון והתנהלות גורמי הרווחה העירוניים בכל הקשור לפיקוח על הטיפול ברונן, ואף ציין כי עוד בשנת 2014, בעקבות דיון בהליך שהגיע לשולחנו כבר אז, התייחס לתפקודו של אגף השיקום בשמירה על נכי צה"ל והמליץ על הקמת צוות חשיבה לשיפור ויעילות הפיקוח על המלווים מטעם אגף השיקום, ואף ביקש להעביר את ההחלטה לשר הביטחון, למנכ"ל משרד הביטחון ולראש אגף השיקום במשרד דאז. למרות הנחייתו, מתברר כעת כי לא נעשתה עבודת מטה בעניין זה, ואף לא בוצע פיקוח על התנהלותם של המטפלים של רונן על אף התרעותיו של בית המשפט והמידע שהיה קיים באגף השיקום בעניין. בדיון נשאל רונן ע"י השופט אם הוא פוגש אנשים נוספים, ורונן השיב שלא – רק את מטפליו, והם טענו מצדם, כביכול כי רונן יכול לתקשר "רק איתם", עניין שהופרך מן היסוד במהלך הדיון.

בתום הדיון הורה השופט גביזון על מספר מהלכים דחופים בעקבות המידע שנחשף:

·         על אגף השיקום לבחון חלופות להחלפת מטפליו באופן מידי, תוך בחינת רצונו וטובתו ולעדכן את ביהמ"ש על כך בתוך 7 ימים;

·         למנות מידית אפוטרופוס זמני על רכושו של רונן למשך ששה חודשים, ועל ליווי אישי וצמוד שלו מעתה והלאה של אגף השיקום;

·         להשיב את רונן לביתו בהקדם האפשרי ולבטל את ייפוי הכוח שנחתם על ידי רונן לטובת המלווה שלו מטעם משהב"ט;

·         לבחון את ההתנהלות ברכושו ובחשבונותיו בשלוש השנים האחרונות לרבות תדפיסי חשבון בנק ובדיקתם אצל רואה חשבון;

·         על האפוטרופוס לבחון הגשת תביעות אזרחיות כנגד המטפלים ובני משפחתם לצורך פינויים מדירותיו של רונן;

·         האפוטרופוס יחדש את הקשר בין רונן לבין אחיו; בדיון אמר רונן לעו"ד דביר כי לא הוא ניתק את הקשר, אלא הוא חשב שניתקו קשרים עמו.

·         אגף השיקום ימנה 'קייס מנג'ר' לצורך מעקב ותכלול הטיפולים הרפואיים והשיקומיים להם הוא נדרש;

·         השופט הורה ליועצים המשפטיים של משרד הביטחון ואגף השיקום ליידע אותו האם בכוונתם להכליל בחוזי העבודה של המטפלים כללי התנהגות וסעיפים חוזיים שיהא בהם כדי להגן על נכי צה"ל מפני ניצול והשתלטות על רכושם.

ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, מנהלת תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "מעבר לסוגיית ההכרה בנכי צה"ל שנדונה ומטופלת בימים אלה, קיימת סוגיה חשובה לא פחות, והיא השמירה מפני ניצול בידי מטפלים ומלווים של מי שכבר הוכרו. עורכת הדין שמונתה מטעם הסיוע המשפטי זיהתה מיד תלות קיצונית ואובדן שליטה מוחלט בכספים ובחיים ובקשרי המשפחה שנותקו. פעולתה המהירה לכינוס דיון מהיר תוך זימון כל הגורמים המקצועיים ובני המשפחה הדואגים, אפשרה לשים סוף לניצול המתמשך. בית המשפט בהחלטתו החשובה והתקדימית קובע רף חדש בשמירת זכויות ובפיקוח על אנשים מוחלשים, ובייחוד נכי צה"ל, שנתונים לטיפול של מטפלים סיעודיים. הישענות על חברת כח-אדם, קובע בית המשפט, אינה מגלגלת את האחריות, אלא זו נותרת אצל הגורם שמעניק שירות לאדם עם מוגבלות שחייב בנהלים ברורים של פיקוח. המקרה הקשה הזה מלמד עד כמה ייצוג משפטי הוא כלי חשוב לשמירת זכויותיו של אדם הנתון לתלות או ניצול קשים, באופן שמאפשר להשמיע את קולו".

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום שבת, 19 בדצמבר 2020

מי ידון בתביעה שהוגשה נגד השופטת ?

  

נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א' חן, הודיע לנשיאת בית המשפט העליון א' חיות, כי הנתבעת והתובע שכנגד בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 (להלן, בהתאמה: הנתבעת וההליך) כיהנה עד פרישתה מכס השיפוט בשנת 2015 כשופטת בבית משפט השלום בירושלים וכי היא מוכרת לחלק משופטי בית המשפט.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב
עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה
עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles
עניינו של ההליך בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד הנתבעת מלכה אביב ובתביעה שכנגד שהגישה בעילות של לשון הרע והפרת חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
בהתאם להחלטת נשיאת בית המשפט העליון מיום 30.11.2020, מסרו הצדדים להליך את עמדותיהם ביחס לבית המשפט שבו ראוי לדעתם לנהל את ההליך. גולן דורון התובע והנתבע שכנגד המיוצג על ידי עו"ד רון לוינטל הודיע כי לעמדתו אין מניעה שההליך יתברר בבית משפט השלום בירושלים, והוסיף כי העברת הדיון לבית משפט מרוחק תכביד על הבאת העדים, המתגוררים כולם בירושלים, לדיון ההוכחות. עוד ציין התובע והנתבע שכנגד כי ניתן "לרפא את הסוגיה" באמצעות שיבוץ מותב שמונה בחמש השנים האחרונות לבית משפט השלום בירושלים. הנתבעת מצדה הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעתו של בית המשפט.
בנסיבות העניין ובשים לב לעמדת הצדדים, הנשיאה סברה כי ישנה הצדקה להעברת הדיון בהליך לבית
 משפט במחוז אחר. וציינה כי הנתבעת פרשה מכהונתה לפני למעלה מחמש שנים, והיכרותה עם חלק משופטי בית משפט השלום בירושלים אינה מקימה עילת פסלות כללית כלפי כל שופטי בית המשפט.
אשר על כן, הדיון בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 יוסיף להתנהל בפני בית משפט השלום בירושלים.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.




יום שלישי, 3 במרץ 2020

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות


בג"צ אישר: המחבלים לא יפגשו עם עורכי דינם

בהחלטה שניתנה בימים אלו על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בית המשפט העליון בעניינן  של שתי עתירות המופנות כלפי החלטת ראש צוות החוקרים הממונה על חקירת העותרים למנוע מפגש בין העותרים

איך מבטלים 'צו עיכוב יציאה'?

שאלה: צד א' תבע את צד ב' לדיון בבית דין. צד ב' טוען לבית דין שעניין התביעה נגדו קשור לצד ג'. מי מזמין את צד ג' – בית הדין או צד ב'? והאם יש אפשרות

העליון אישר: ייצוגית נגד אל על

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אושר למשיבים לנהל תובענה ייצוגית בעניין שינויים שערכה אל על, בתנאי מועדון "הנוסע המתמיד"

העליון אישר: תביעה ייצוגית בגין ריבית מוסוות

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.7.2018 (כבוד השופטת ש' אלמגור, ת"צ 2983-08-16), שבגדרה אושר לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשת, קידום ד.ש. (השקעות ופיננסים 1992)

הדירה תימכר למרות התנגדות פושטת הרגל

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשה לעיכוב מכירת דירת המגורים של המבקשת במסגרת הליך פשיטת הרגל שמתנהל נגדה, עד להכרעה בערעורים שבכותרת. בית המשפט העליון ציין כבר בפתח החלטתו, כי הבקשה מהווה נדבך נוסף

בית המשפט העליון החרים את הצבים

בית המשפט העליון דן בימים אלו בבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) בע"ח 36409-09-19 מיום 16.9.2019, בגדרה הוחלט למחוק את עררו של המבקש על הסף.

בג"צ הפעיל את חיסיון הגנת יחסי החוץ

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק דחה בימים אלו עתירה שדרשה ממשרד המשפטים לתת מידע בדבר התקשרויות עם משרדי עורכי דין בעולם בקשר עם יחסי החוץ של המדינה.

תלמדו: כשלקוח מעכב תשלום

שאלה: במסגרת טסה לחופשה בחו"ל איחרה הטיסה בלמעלה משעתיים וחצי בהם חיכינו בנמל התעופה ובכלל לא התייחסו אלינו, האם אנחנו זכאים לפיצוי ? תשובה: בהתאם לחוק התעופה במקרה שמטוס מאחר בלמעלה משעתיים על חברת התעופה

מיליוני שקלים לציבור וכמיליון שקלים בשבילך

אם החלטת לתקן את העולם או סתם להתעשר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית אז אספר לך שראיתי לצערי לא מעט הליכי תביעה ייצוגית שהיו יכולים להביא לציבור תועלת רבה, פיצויים משמעותיים ושינוי אמיתי של המציאות אבל

השו"ת המשפטי / עו"ד נועם קוריס

ההורים ז"ל השאירו צוואה על דירתם היחידה, ובה מוזכרים כל הבנים והבנות בחלקים בלתי שווים. כולנו חתמנו על טופסי הסכמה וסמכות לבית הדין הרבני בירושלים כנדרש בהסכמה (בפני עו"ד וגם בפני הדיין). בית הדין הוציא

טלגראס: עמוס סילבר יישאר במעצר

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשתו של סילבר לשחררו ממעצר בטענה שכל מטרת המעצר הינה םגיעה בזכויות העצור לשמור על זכות השתיקה בחקירתו.

פרשת "טלגראס": העליון מקשיח התנאים

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהגישה המדינה בדבר תנאי מעצרו של אחד מחשודי פרשת הטלגראס. מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני לא ערבה לחכה של העוררת והיא הגישה עליהן את הערר

בג"צ אישר: ענישה קולקטיבית

במסגרת עתירת אסיר כנגד עונש שקיבל לאור מציאת ציוד תקשורת אסור בתאו (לטענתו של שותפיו לתא) דן בית המשפט העליון ודחה את העתירה.

נתפס עם סמים במלון ויכלא ל- 20 חודשים

המבקש הורשע לפי הודאתו בהחזקת סמים בחדר במלון ולאחר שבית המשפט המחוזי השית עליו בין היתר 20 חודשי מאסר בפועל, נדחתה בקשתו לעכב את המאסר עד לשמיעת הערעור שהגיש.

השכנים לא מעוניינים במעלית – מה עושים?

שאלה: אנו גרים בבנין משותף שבו יש פיר בחדר מדרגות, ואנו מעוניינים רוב השכנים לבנות שם מעלית, אלא שחלק מהשכנים יש להם חלון שפונה למעלית שכתוצאה מבנית המעלית כנראה זה יחסום את החלונות שלהם, ראוי

הנתבע טוען להוצל"פ: פרעתי את חובי

שאלה: קראתי שיצא חוק שאומר שחובת הביטוח היא על המשכיר. רציתי לדעת האם המשכיר יכול לחייב אותי בתור השוכר לשלם על הביטוח. תשובה: המשכיר יכול לבטח את מבנה הדירה, נזקי צנרת וכו' ואולם הוא אינו

יום רביעי, 11 בדצמבר 2019

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?
אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.
יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.
פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.
החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 21 בנובמבר 2019

העירייה שינתה מדיניות והפרה הסכם – מה קבע בית המשפט ?


העירייה שינתה מדיניות והפרה הסכם – מה קבע בית המשפט ?
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה לקיום דיון נוסף שהוגשה בפניו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

הבקשה לקיום דיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4872/17 מיום 9.10.2018 (השופטים ד' ברק-ארזד' מינץ וי' אלרון; להלן: פסק הדין) אשר קיבל את ערעור המשיבה כאן, המועצה המקומית זכרון יעקב (להלן: המועצה), על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.5.2017 בעת"א (מחוזי חי') 26011-08-16 (השופטת ע' אטיאס) והורה על בטלות החוזה שנחתם בין המבקשת לבין המשיבה.


ביום 6.7.2015 נחתם חוזה בין המועצה ובין המשיבה שעניינו פרויקט לבנייתן של 144 יחידות דיור במתחם מלון "עדן אין" בזכרון יעקב (להלן: החוזה). במסגרת החוזה, התחייבה המועצה לתמוך בתכנית מתאר מקומית (להלן: התכנית) שתגיש המבקשת לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה (להלן: הוועדה המחוזית) וכפועל היוצא מכך, אף צורפה כיזמת התכנית ומגישתה. החוזה נחתם על ידי ראש המועצה המקומית ועל ידי גזבר המועצה, אך לא הובא לאישור מליאת המועצה. התכנית הוגשה לוועדה המחוזית וביום 4.4.2016 אושרה התכנית בתנאים. ביום 11.7.2016 דחתה הוועדה המחוזית בקשה לקיים דיון חוזר בתכנית.

במקביל לאמור, בחודש אפריל 2016, בין היתר על רקע מחלוקת ציבורית בנוגע לקידומה של התכנית, התפטר ראש המועצה ובבחירות חדשות שנערכו נבחר מי שנמנה עם המסתייגים מהתכנית. ביום 2.8.2016 קיימה מליאת המועצה דיון בתכנית, ובסיומו הוחלט כי המועצה תגיש ערר על התכנית למועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: המועצה הארצית) בהתאם לסעיף 110 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. ביום 10.8.2016 הוגש הערר, וכן ביקשה המועצה להסיר את שמה כיוזמת ומגישת התכנית. באותו היום, הגישו המבקשת וחברה זרה אשר הייתה מעורבת אף היא בייזוּם התכנית תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המועצה, על מנת לאכוף את החוזה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ככל שהיא נוגעת למבקשת. הוא אסר על המועצה לחזור בה מהסכמתה להיות יוזמת התכנית והורה על אכיפת התחייבות המועצה לתמוך בשינוי היעוד בתכנית ממלונאות למגורים.

המועצה ערערה על פסק הדין לבית משפט זה וערעורה התקבל, כאמור. בית המשפט, בדעת רוב מפי השופטת ד' ברק-ארז ובהסכמתו של השופט ד' מינץ, קבע כי הגם שהחוזה נחתם על ידי ראש המועצה והגזבר, בהתאם לסעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות), עמידה בדרישת סעיף זה "אינה פוטרת את הרשות מעמידה בדרישות אחרות של הדין" (פסקה 39 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז). משבמקרה דנן החוזה נסב על הפעלתה של סמכות סטטוטורית של המועצה, נקבע כי ראש המועצה אינו יכול להתחייב בשמה וכי "הסמכות לנקוט עמדה בנושאים של תכנון ובניה נתונה ברגיל לרשות המקומית, ועל כן ההחלטה בעניין הייתה צריכה להיות החלטתה של המועצה" (שם). בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי חלה חובה להביא את החוזה לאישור מליאת המועצה ומשלא נעשה כן, הרי שהוא נחתם בחוסר סמכות ועל כן בטל. נקבע כי "תוצאה זו מתחייבת מן הדואליות הנורמטיבית – שכן היא נלמדת הן מהכלל המינהלי לפיו פעולה של רשות שנעשתה בחריגה מסמכות דינה בטלות והן מהכלל החוזי המעוגן בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, לפיו חוזה שכריתתו אינה חוקית הוא חוזה בטל" (שם, פסקה 43). עוד נקבע כי לא ניתן להפריד את החוזה כך שיתאפשר לחלקים ממנו להישאר בעינם וזאת הואיל ו"החוזה כולו מבוסס על התחייבותה של המועצה לתמוך בתכנית – התחייבות שכאמור אין לה תוקף ללא אישור מליאת המועצה. טלו מהחוזה עניין זה, והוא יתרוקן מתוכן לחלוטין" (שם, פסקה 44). בהמשך פסק הדין, התייחסה השופטת ד' ברק-ארז "למעלה מן הצורך ולנוכח היריעה שפרש בית המשפט המחוזי בהיבטים הנוגעים לכבילת שיקול הדעת והלכת ההשתחררות" גם לסוגיות אלה וציינה כי "אין לומר שבמקרה דנן החוזה מגלם התפרקות מוחלטת ואסורה של המועצה משיקול דעתה" (שם, פסקה 51) וכי "במקרים שבהם ההתקשרות החוזית אכן נסבה על סוגיה משמעותית שלחילופי השלטון היה קשר אליה וברקעה מצוי אינטרס ציבורי או צורך ציבורי חיוני שאותו השלטון החדש מבקש לקדם – האפשרות של השתחררות מהחוזה תהיה ראויה להיבחן" (שם, פסקה 52). לבסוף, ציינה השופטת ד' ברק-ארז כי הואיל ובקשה שהגישה המבקשת לקבלת היתר לפיצול סעדים לא הוכרעה על ידי בית המשפט המחוזי, ומבלי לנקוט כל עמדה לגוף הדברים, יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בבקשה זו. כאמור, השופט ד' מינץ הצטרף לדעתה של השופטת ד' ברק-ארז.

מנגד, השופט י' אלרון סבר כי יש לדחות את הערעור שכן לטעמו לא קיים "מקור נורמטיבי המחייב קבלת אישור מליאת המועצה המקומית בכל מקרה בו המועצה מקבלת על עצמה התחייבות חוזית הקשורה לתחום התכנון והבניה" (פסקה 1 לפסק דינו) וכי אין בכללי המשפט המנהלי כדי לחייב "באופן גורף את אישורה של מליאת מועצה או מועצת עירייה כתנאי מחייב בלעדיו אַיִן למתן תוקף להתחייבות של מועצה או עירייה בכל מקרה של חוזה מינהלי, ואף לא בכל התחייבות הקשורה לתחום התכנון והבניה" (שם, פסקה 5). עוד סבר השופט י' אלרון כי אין בהחלטת מליאת המועצה מיום 2.8.2016 כדי ללמד על דבר כוונת מליאת המועצה הקודמת, אשר בתקופתה נחתם החוזה, וכי מנסיבות העניין "מצטיירת התמונה לפיה המועצה, בהרכבה הקודם, לא התנגדה לתוכן החוזה ולהתחייבויותיה על פיו, ואילו היה העניין מובא לפניה נראה כי היתה מאשרת את התחייבויות המועצה על פי החוזה" (שם, פסקה 8). לבסוף, ציין השופט י' אלרון כי במקרה דנן, היה מקום לפעול בהתאם לכלל הבטלות היחסית ולא להורות על בטלות החוזה וזאת לאור עמדתו לפיה ככל שקיים פגם, הרי שאין מדובר בפגם היורד לשורש הסמכות; לאור הפגיעה הישירה הנגרמת למבקשת כתוצאה מביטול החוזה; ולאור האינטרס הציבורי "המחייב כי המועצה תקיים את התחייבויותיה של קודמתה ולא תתנער מהן אך בשל חילופים פרסונליים בהרכב המועצה והעומד בראשה" (שם, פסקה 16).

מכאן הבקשה דנן שבה טוענת המבקשת כי בפסק הדין קבע בית המשפט הלכה חדשה לפיה "כאשר רשות מקומית מתחייבת התחייבות בעלת אופי מינהלי-ציבורי, בעניין הנוגע לסמכות סטטוטורית של הרשות בנושאים של תכנון ובניה, יש לקבל את אישור מועצת הרשות ואין די בחתימותיהם של ראש הרשות והגזבר". המבקשת סבורה כי להלכה זו השלכות רוחב כלפי כל הרשויות המקומיות במדינה ויתכן שהיא חלה על הסכמים רבים בין יזמים לבין רשויות מקומיות, אף כאלה שנחתמו לפני שנים רבות. על כן, טוענת המבקשת כי מן הראוי להותיר שינוי מרחיק לכת שכזה בידי המחוקק, ולא לבצעו באמצעות כלים פרשניים של בית המשפט, לא כל שכן באמצעות שימוש בטכניקה של קריאה אל תוך החוק של דרישה שאינה קיימת בו, אשר השימוש בה נועד בעיקר לשם הסרה או תיקון אי חוקתיותו של חוק.

עוד טוענת המבקשת כי פסק הדין אף קבע הלכה חדשה בעניין תחולת כלל הבטלות היחסית לפיה כאשר קיימת חריגה מסמכות שלה השלכות משמעותיות על המדיניות שעניינה עיצוב המרחב הציבורי, הרי שבכל מקרה יש לבטל את הפעולה שנעשתה בחריגה מסמכות. היא סבורה כי הלכה זו משמעה כבילת שיקול דעתו של בית המשפט אשר אינה רצויה או ראויה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי פסק הדין החיל את ההלכה החדשה באופן רטרוספקטיבי על המקרה דנן, וזאת בזמן שהוא שותק לעניין תחולתה של ההלכה. המבקשת סבורה כי בכך סותרת ההלכה את קביעותיו של בית משפט זה בכל הנוגע לתחולתן בזמן של הלכות חדשות וכי יש לקבוע כי פסק הדין חל באופן פרוספקטיבי בלבד על התחייבויות עתידיות של רשות מקומית.

לאור טעמים אלה, סבורה המבקשת כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים נדירים וחריגים אשר מצדיקים דיון נוסף, וזאת ביתר שאת בשים לב לדעת המיעוט של השופט י' אלרון.

לאחר עיון בבקשה ובפסק הדין, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי לבקש את תשובת המועצה.

תנאי סף לקיום דיון נוסף לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא שבפסק הדין של בית המשפט העליון נקבעה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה ראוי לקיים בה דיון נוסף. במקרה דנן, ספק בעיני אם אכן נקבעה הלכה חדשה כטענת המבקשת, לא כל שכן כזו אשר מצדיקה קיום דיון נוסף בה. ודוק, המבקשת עצמה מודה, בסעיף 75 לבקשתה, כי ההלכה החדשה הנטענת אינה משנה הלכה קודמת. קביעותיו של בית המשפט בעניין תוקפו של החוזה הינן פועל יוצא של פרשנותו לדין הקיים לפיה הוראת סעיף 203 לפקודת העיריות "אינה פוטרת את הרשות מעמידה בדרישות אחרות של הדין" (פסקה 39 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז), לרבות בכל הנוגע לאופן אישורן של החלטות העוסקות בסמכויות סטטוטוריות של המועצה בענייני תכנון ובניה. אין מדובר בקביעת דין חדש, כי אם בעמידה על עקרון היסוד במשפט המינהלי בדבר חוקיות המינהל (דפנה ברק ארז משפט מינהלי כרך א, פרק 4 (2010)). ממילא אין מדובר בהחלתו של דין כאמור באופן רטרואקטיבי על המקרה דנן. זאת ועוד – כבר נקבע כי טענות בדבר תחולתה בזמן של הלכה שנפסקה אינן מצדיקות דיון נוסף (וכאמור, אינני בדעה כי במקרה דנן נפסקה כל הלכה) (דנ"מ 6101/08 פז חברת נפט בע"מ נ' ועדת ערר מחוז המרכז, פסקה 13 (16.3.2009)).

הטענה לפיה קביעות בית המשפט בדבר בטלות החוזה יש בהן משום שינוי ההלכה בכל הנוגע להחלת עקרון הבטלות היחסית, אף היא דינה להידחות שכן מדובר בקביעות קונקרטיות המבוססות על נסיבותיו הפרטניות של המקרה ואין בהן משום הלכה חדשה או הלכה כלל.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.